למה זה קורה לי

מדוע באים עלינו כל הייסורים הללו?

מביאה הגמרא בסוף מסכת סוטה כמה וכמה סימנים שיתקיימו בדור האחרון שבוא עתיד מלך המשיח להתגלות וללחום את המלחמה האחרונה לעם ישראל

"בעקבות משיחא חוצפא יסגא (תִרבה), ויוקר יאמיר: הגפן תתן פריה והיין ביוקר, ומלכות תהפך למינות, ואין תוכחת, בית וועד יהיה לזנות, והגליל יחרב, והגבלן (הגולן) יישום (יהיה ריק מאדם), ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו, וחכמות סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת. נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים, בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו, פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו. ועל מה יש לנו להשען? על אבינו שבשמים.

אחד מן הסימנים "פני הדור כפני הכלב" מה הפירוש?

מעבר לפירוש הפשוט שכמו שהכלבים הם עזי פנים וכך אנו רואים בדור האחרון עזות (חוצפה) שלא הכרנו בדור שעבר

כאשר מדובר על פני הדור מדובר בעצם על מנהיגי הדור שהם כמו הכלב מה כלב כאשר מרביצים לו עם מקל הוא נושך את המקל, כך מנהגי הדור.

כאשר עם  ישראל מקבל מכות השם משתמש בכל מיני שליחים זה יכול להיות בצורת,מבול, רעידת אדמה, שריפה, ועוד.

צריך להבין הגויים שחיים בתוכנו הם סה"כ המקל שבוא משתמש הבורא יתברך לעורר אותנו בתשובה אליו

ובמקום להתעסק רק עם המקל כמו הכלב, אנו צריכים לראות מי הוא המחזיק במקל ומה רצונו מאיתנו

 

סתם אין יסורים וסתם אין פיגועים הכל ממנו יתברך שמו ולכן על מנת להינצל מכל הגזרות הקשות הפוקדות את עמינו בתקופה האחרונה, עלינו בראש ובראשונה להבין מהיכן זה מגיע ומדוע.

 

הדבר פשוט וברור לכל בר דעת שמאז שעלינו ארצה מהגולה ירדנו ירידה עצומה ברוחניות בנימוסים ובדרך ארץ

איך היו הסבים שלנו ואבותם בארצות מגוריהם? איך היו במרוקו וביתמן ובפרס ובעירק ובשאר המקומות ?

כמה יהודים היו מחללי שבת בטוניס? או באפגניסטאן?

באיזה שעה היו הבנות חוזרות הבייתה לפני חמישים שנה שלושים שנה ?

האם בת הייתה מעיזה להתלבש בחוסר צניעות ליד ההורים שלה?

או להיכנס עם החבר שלה לחדר ולנעול את הדלת?

רבותי, אנחנו בפשיטת רגל תרבותית בכל קני ידה

 

דבר זה לא קרה מעולם בהיסטוריה של עם ישראל, רק כאשר באנו כאן לארץ ישראל החלטנו להיות כמו כל הגויים, חופשיים ממצות ומעול של תורה להיות מדינה בדגם ארופאי חילוני אטאיסט

אך כבר הנביא יחזקאל ניבא זאת פרק כ'

וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת וכו' חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטויָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֱמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם:

היינו שהנביא אומר בפירוש שהמחשבה הזאת לפרוק עול ולהיות ככל הגויים לא תתקיים ושהשם יתברך יכפה את מלכותו על עם ישראל בכוח "אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם"

 

אין לברוח מהשם יתברך בסופו של דבר בסוף כולנו נפגוש אותו ונצטרך לתת דין וחשבון על כל מעשינו שבסתר ושבגלוי

השם יתברך טוב ורוצה בטובתנו כמו אבא שרוצה בטובת בניו וגם העונשים שהוא נותן לבנו אינם לשם יסורים גרידא, אלא להעמידו על טעותו ומתוך אהבת הבן עושה כן אביו כמו שכתוב "כאשר ייסר איש את בנו אדוני אלוהיך מייסרך"

 

כל מטרת היסורים הם רק כדי להעמידנו על טעותנו וברגע שנבין היכן טעינו ומה עלינו לתקן מייד היסורים נעלמים שהרי השיגו את מטרתם.

אך אם אדם חלילה מעדיף להתעלם ולומר שזה מקרה וזה לא באמת יסורים מהשם אדם זה מעותד לקבל יסורים אחרים קשים מאלו וילכו היסורים ויתגברו ולא יפסיקו על שיודה ויכנע לבו אל השם ועל זה אומר הכתוב "אם תלכו עמי בקרי (שתגידו זה רק מקרה)  אלך אתכם בחמת קרי"

 

שורה תחתונה השם יתברך לא צוחק עם אף אחד, והוא מאוד רציני, ולא כדאי לנו למרוד בו ולצאת נגדו חלילה.

השם יתברך אוהב אותנו יותר מכל בני העולם ולכן מביא עלינו את היסורים הללו שנתעורר ונשוב אליו

"השיבנו אדוני אליך ונשובה חדש ימינו כקדם"

דוד מלך ישראל אומר בתהילים "שבטך ומשענתך המה ינחמוני"

היינו שכאשר אני רואה שאני מקבל יסורים שזה שבטך היינו שבט = מקל ומשענתך זה כמו המקל סבא שנשען עליו ופעמים שמכנך הנערים עם זה המקל

 

שבטך ומשענתך המה ינחמוני, טעמו כאשר תרים את שבטך עלי ליראני בו ולהפחידני בעונש המעותד לבוא עלי, גם כאשר הכיתני הכאת משענתך, המה ינחמוני, כי ידעתי שהאיום והכאה אינם רק להיטיב דרכי לפניך וכאשר ייסר האב את בנו מצד אהבתו אליו כן תיסרני

 

אך כאשר האדם אינו מקבל שום יסורים והכל הולך לו כמו שצריך אזי צריך לחשוש שמא חס ושלום השם התייאש ממנו ועזב אותו לתאבותיו ועל זה רואים רשעים שדרכם צלחה ושואלים איך יכול להיות שהרשעים הללו כל צלחה דרכם ואילו אנו שמשתדלים לעשות רצון בוראנו ככה יסורים הם מנת חלקנו

וזאת שאלה מפורסמת "מדוע צדיק ורע לו רשע וטוב לו"

אך האמת היא להיפך שהשם יתברך נותן לרשע חיי העולם הזה ואחר"כ כך מאבד אותו מהעולם הבא שהוא הטוב האמיתי והנצחי ואילו הצדיק הקב"ה מייסר אותו על עוונותיו (שאין צדיק בארץ שיעשה טוב ולא יחטא) בעולם הזה בכדי להכניסו לעלום הבא לטוב הנצחי

וכמו שכתב רבנו בחיי דברים פ"ז

"איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת, כלומר שלא יבין חוקי מדת הדין הנקראת זאת היאך היא נפרעת מן הרשעים, וזהו שאמר (שם, ח) בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און להשמדם עדי עד, כי הצלחתם ושלותם בעולם הזה אינה אלא לפי שעה ולכך המשיל אותם לפריחת העשב, אבל סופם שיאבדו מן העולם הבא, זהו שנתן טעם, להשמדם עדי עד, וזהו שדרשו חז"ל (יומא פז.) שאת פני רשע לא טוב (משלי יח, ה), שאת פני רשע בעולם הזה לא טוב הוא בעולם הבא, וכן הצדיק בהיפך מזה, מענישו על מיעוט עוונות שבידו למען ינקה ויהיה זכאי לחיי העולם הבא:

 

לכן אחיי ואחיותי היקרים אנא מכם הביטו וראו שאין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים

בואו ביחד נתחזק בתורה ומצוות ומעשים טובים לעשות נחת רוח ליוצרנו ולעשות רצון בוראינו ונזכה כולנו לגאולה השלמה בקרוב מאוד וברחמים אמן כן יהי רצון