שדים ביהדות

בוא יבואר ההבדל בין השדים לבני אדם וכן עניין הצלם של בני האדם ומעט מעניין המוציא זרע לבטלה עניין בריאת השדים כיצד וזה החלי בעזרת צורי וגואלי

 

כתב הרב המקובל רבי חיים ויטל ע"ה  בשער הכוונות בעניין סוכות דרוש ו בעניין ליל הושענא רבא הנקרא ליל החותם וזה קיצור דבריו שם ואכתוב בלשון פשוטה השווה לכל נפש בכדי שיובנו דברים עמוקים אלו לאנשים כגילי

ובכן ידוע הוא שהאדם מחולק לשנים גוף ונשמה, הגוף נוצר ברחם הנקבה מכוח זיווג הזכר והנקבה התחתונים.

והנשמה מגיעה מכוח זיווג הזכר והנקבה העליונים.

 

החלק שנקרא נשמה, נחלק לחמישה פרטים הנקראים נפש רוח נשמה חיה יחידה,

שלושת החלקים הראשונים הנקראים, נפש רוח ונשמה, נמצאים בתוך גוף האדם, ושני החלקים העליונים מקיפים אותו נקראים חיה ויחידה ואלו הם אורות גבוהים מאד מאוד וזכים בתכלית הזיכוך ואינם מתגלים למטה

 

מאחר ואותם אורות עליונים אינם יכולים להגלות למטה ולא להתלבש בגוף חומרי, עשה הבורא יתברך שמו, להם לבושים, והלבושים הללו נקראים "צלם" הצלם הזה משמש כלבוש להם (זה בכללות אמנם בפרטות האורות שהם הנרנחי מתלבשים במוחין והם בצלמים והם בלבושים והם בכלים וסימנך ר"ת כ"ל צמ"א כלים לבושים מוחין אורות)

 

אותו לבוש הקרוי צלם מוזכר בתורה, פעם בשם צלם ופעם בשם צל (ללא מם סופית) פסוק אחד אומר "אך בצלם יתהלך איש" ופסוק אחר אומר "עד שיפוח היום ונסו הצללים"

 

יוצא אם כן שלפי פסוק ראשון יש צלם והוא יחיד שהרי כתוב אך בצלם ולא בצלמים יתהלך איש,

ולפי הפסוק השני יש ב' בחינות של צל שנאמר ונסו הצללים הרי ב' בחינות של צל.

 

מסקנה, יש באדם ג' בחינות שהם הבחינה העליונה הרוחנית יותר נקראת צלם ועוד ב' בחינות תחתונות יותר הקרובות יותר אל גוף האדם הנקראים צל

 

הרב בשער הכוונות הסביר שכאשר הזכר והנקבה העליונים מתייחדים להוליד נשמות בני אדם, אז נמשך אור מהרחם של הנקבה העליונה והאור הזה נקרא "חותם" שתפקידו לחתום ולשמור את נשמת האדם מן השדים ומן המזיקים שלא יוכלו להזיק אותו בזה העולם השפל

 

אותו אור/כוח מורכב משלשה שמות קודש הנמשכים מספירת הבינה (נה"י דאמא) שהם שמות אהיה במילוי יודין ההין ואלפין כזה

 

אלף הי יוד הי    גימטריה 161

אלף הא יוד הא  גימטריה 143

אלף הה יוד הה גימטריה 151

 

כל השמות הללו עולים בגימטריה סה"כ 455 שזה בדיוק הגימטריה של המילה "

חותם"

 

עוד צריך אתה לדעת שישנם ב' חותמות ברחם הנקבה הנקראים חותם בתוך חותם על מנת להישמר מן החיצונים

ההבדל בין החותם הראשון לחותם השני הוא, החותם הראשון הפנימי המעולה יותר, נעשה על ידי התפילות של הכיפורים ונקרא "ציון" נעשה מן השמות הללו שכתבתי לעיל

אבל החותם השני החיצון שנעשה על ידי קריאתנו ספר דברים בליל הושענא רבא, הוא נעשה על ידי המילויים בלבד של השמות הנ"ל וממנו נמשכים שלושת הלבושים הנקראים צלם וצללים,

 

הצלם העליון בשלושת הצלמים נמשך מן שם אהיה הראשון שעולה 161 וכן צלם עולה 161 עם הכולל,

ועליו אומר הכתוב "ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו" וכן "אך בצלם יתהלך איש"

 

בכוח האור הנמשך מן שם אהיה השני שעולה בגימטריה 143 שהוא במילוי אלפין, נחקק בנשמת האדם הבחינה השנית הנקראת "צל" ראשון, המעולה מב' הצללים, והוא בגימטריה "בצל" כמו המילוי לבד של האהיה הנ"ל

 

ומכוח האור הנמשך מן השם אהיה האחרון שהוא במילוי ההין נעשה הצל האחרון הקרוב ביותר אל הגוף וכן שם אהיה הנ"ל עולה בגימטריה "בצל אל"

 

ובזה נבוא לבאר את מה שייעדנו בראשונה בעניין ההבדל בין האדם לשדים.

כתב הרב, שאין דבר בעולם שלא נברא על ידי יחוד הזכר והנקבה העליונים כי הכל ממנו יתברך ואין חוץ ממנו דבר, וזה פשוט

 

אם כן גם השדים בדיוק כמו נשמות בני האדם נבראו מכוחו יתברך שמו, אלא ההבדל הוא כמו שביאר הרב בער הכוונות בדרושי קריאת שמע של המטה וכן בשער רוח הקודש על עוון המוציא זרעו לשווא (נקרא בספרים שז"ל שהוא ר"ת שכבת זרע לבטלה)  שהוא עוון חמור ביותר ואולי החמורים שיש בכל התורה כולה ועניינו או ששוכב עם אשתו אבל לא מזריע לתוך רחמה מה שנקרא בפי העולם "גומר בחוץ" והוא הדין למי ששם גומי או קנדום, כל שלא גומר ביאתו בתוך הרחם נכלל בעוון זה וכן המשמש ביד "מביא ביד" שעוונו גדול מנשוא כי בורא שדים ומזיקין לאלפים ולבבות בכל פעם

 

והעניין הוא שכאשר הזכר העליון רוצה להתייחד עם הנקבה העליונה ובאותו רגע ישראל חוטאים למטה ח"ו (בחטא האמור) אז גורמים שהנקבה העליונה הנקראת "הגבירה" נידחת מפני הנקבה הטמאה הנקראת "שפחה בישא" ואז מתקיים הכתוב "תחת שלוש רגזה הארץ תחת וכו'  ושפחה כי תירש גבירתה"

ואז כאשר הזכר העליון מזריע כביכול לוקחת אותם הנשמות השפחה הרעה ומתעברת מהם ומולידה שדים בעולם

 

כי ברגע שהאדם פה למטה בעולם הזה מתעורר לזיווג מעיר באותו רגע בעליונים כפי אחיזת נשמתו וכמו שכאן האדם התחתון מזריע בלא נקבה כך גורם לזכר העליון להזריע בלא הגבירה ואז נזרקים אותם נשמות ולוקחת אותם לילית הרשעה ומתעברת מהם ומולידה לו בנים רעים ומשחתים והם יונקים ולוקחים לאביהם שהוא אותו אדם שהזריע אותם, כל הברכה והשפע וגורמים לו צרות צרורות וייסורים וחולאיים השם יצילנו

 

מאחר ואותם שדים נבראו רק מן הזכר לבד בלא נקבה לכן חסר מהם הצל התחתון הקרוב אל הגוף ולכן הם ללא גופות כי הגוף נברא מכוח רחם הנקבה והם חסרים זה הכוח ולכן נקראים שדים כי כן שד עולה בגימטריה קס"א קמ"ג שהם שני השמות העליונים הזכרים 162+143=304 כמניין שד בדיוק! וחסר מהם השם האחרון הנוקבי שממנו נמשך הצל התחתון הקרוב אל הגוף

 

מה שאין כן בני האדם שבאים מזיווג זכר ונקבה לא חסרים דבר ויש להם כל שלושת הבחינות וכמובן גם גוף גשמי ממש (גם לשדים יש גוף אמנם הוא גוף דק הנמשך מן השפחה)

 

וזה החלק האחרון הנקרא צל הוא אשר מסתלק בליל הושענא רבא מאותם אנשים שנתחייבו מיתה ב"מ כי בלעדי הצל הזה התחתון אין לאדם שמירה מן השדים וברגע שמסתלק הצל הזה מן האדם הרי שהוא נמסר ביד השדים ושולטים עליו, שרק מכוח אותו צל הוא נשמר מהם

 

ולכן מנהג המקובלים לצאת בליל הושענא רבא אחר חצות לילה לראות את הצל שלהם לאור הלבנה ומי שלא ימצא את הצל שלו ידוע ידע כי מעותד הוא להימסר ביד השדים והמזיקים אם לא שעוד באותו לילה ישוב בתשובה

 

ונלע"ד פשוט שגם כל הייסורים והפחדים והחרדות ושאר חוליים שיש לאדם רובם ככולם מן השדים והמזיקים וכולם כתוצאה מחלישות האור המקיף הזה השומר אותנו מהם

כי אותו אור המקיף ישתנה מאדם לאדם, שיש אדם שעוסק בתורה ובמצוות ובמעשים טובים בוודאי שהאור המקיף שלו יהיה חזק ובריא ולא יוכלו להזיקו אלא אם כן יש בידו איזה עוון שדבר ברור ופשוט הוא שאין יסורין ללא עוון

ואדם אחר שאינו עוסק כלל בתורה ועובר עבירות חלילה אין ספק שהאור המקיף שלו נחלש במאוד מאוד

 

ואם מפליא להרשיע יכול להגיע למצב שמחליפים לו את הצלם מעולם דקדושה ומלבישים אותו בצלם מעולמות דטומאה והופך להיות בעצמו אחד מהם כמו שד ממש ועל זה אמרו חז"ל הרשעים הם הם המזיקין שבעולם

 

אך עם כל זאת ולמרות מה שעשה אדם ועבר על החטאים והפשעים והעוונות אין דבר בעולם שעומד בפני התשובה

ומיד ברגע שאדם מתוודה ומודה ומצטער על העבר ומקבל עליו לא לעשות כזאת יותר, הרי הוא יותר מצדיק גמור שלא חטא מעולם,

וזוהי מעלת בעלי התשובה כמו שאומרת הגמרא "מקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיק גמור יכול לעמוד"

וכן כתב הלשם שבו בעניין ההבדל בין כסף לזהב וזה סוד פסוק וירח את ריח בגדיו וזה סוד חטא אדם הראשון שהתקנא במעלת בעלי התשובה ורצה להיות במעלה גבוהה יותר מצדיק גמור ולכן חטא בעץ הדעת והדברים עמוקים במאוד מאוד ויהי רצון שהשם יעזור לי וירחם עלי ויתן לי ישוב דעת וסע"ד לכתוב מאמר בנושא חשוב זה לזיכוי הרבים אכ"ר